שפם של אומץ, עיניים של טוב

היום הצטרפתי לדוידי לטיול של מורי דרך בעמק הירדן.
בין הסיפורים והנופים, פגשנו יזמים צעירים שפתחו עסקים חדשים 
דווקא בתקופה שבה הכל מאתגר פי כמה.

אחד מהם הוא נהוראיי.
בחור צעיר עם שפם מסולסל ועיניים טובות.

שפתח מתחם קולינרי בלב משתלה. זה היה בסוכות 2023 — שנייה לפני ה־7 באוקטובר.

מאז?
מאות ימי מילואים.
ובקושי, בין לבין, הוא ממשיך להחזיק את העסק שלו.

 מה שנגע בי באמת  הייתה הנוכחות שלו.
לא שמץ של תלונה.

לא קורבנות, לא מרירות.
רק שקט. עיניים טובות. וחיוך.

רציתי פשוט לחבק אותו.
ולהגיד לכל מי שאני מכירה:
תעצרו אצלו. תנו לו חמצן. תראו לו שאנחנו רואים.

כי בסוף, זה בדיוק מה שמרכיב את החיים שלנו.
הרגעים הקטנים והמפגשים הפשוטים,
אלה שקורים בלי תכנון מוקדם, ופתאום פוגעים בדיוק בלב.

הם מזכירים לנו שיש עוד הרבה טוב בעולם.
שיש אנשים  שפשוט ממשיכים לעשות.
בשקט, באומץ, בטוב.
ואם נעצור לרגע, נסתכל, נקשיב ,  אולי נוכל גם לתת להם משהו בחזרה

התמונה הזו מרגישה כמו הצצה ללב של אישה מיוחדת במינה שמסעה האישי הפך למנוע של שינוי חברתי עצום. רחל לדאני מזיכרון יעקב, עברה טלטלה עצומה כשהייתה לצד בעלה במאבק המורכב שלו בסרטן. היא ליוותה אותו יום אחרי יום במסע ההחלמה, אבל רק אחרי שהבריא, היא הבינה כמה לבד הם היו – וכמה מידע ותמיכה חסרו לה בדרך.

החוויה הקשה הזו לא עצרה אותה – להפך. רחל בחרה לקחת את הכאב שלה ולהפוך אותו למשהו עצום. היא הקימה את CareGivers Israel, עמותה שמלווה ומסייעת לבני משפחות של חולים. בזכותה, אלפי אנשים בארץ כבר לא לבד. יש להם מידע, כלים ותמיכה להתמודד עם רגעים שהופכים את העולם על פיו.

הפגישה איתה הייתה כמו תזכורת רכה וכנה לכוח שיש באנשים שלא מוותרים. רחל הראתה לי שהחיים הם לא רק מה שקורה לנו, אלא בעיקר איך אנחנו בוחרים להגיב. היא הוכיחה שאפשר לקחת את הרגעים הכי קשים ולהפוך אותם לדלק שמניע שינוי אמיתי.

עבורי, התמונה הזו לוכדת את כל מה שהיא – העוצמה, החמלה, והנוכחות המרגיעה שלה.

רחל היא השראה בלתי נגמרת.