רונית יקרה, תודה על חוויה מדהימה שעברתי איתך, תודה על הפתיחות שלך והנתינה האין סופית. תודה על למידה מעניינת תוך הסתכלות מאתגרת פנימה. תודה לכן בנות על המפגש הכל כך מבורך בנינו. מלאה באושר שנמשיך ביחד!!!
הצילום הוא רק תירוץ, נשים שחוות קושי , בין אם חיצוני בין אם פנימי ויש להן עוד נקודת אור לישועה, מתחברות לתדר של הממשות וההגשמה במקומות
שלפעמים אין בהם מימדים. כמו הצומת שבו אני הייתי. לכן אני קוראת למקום שלך נמל ולא סטודיו. כי בנמל עוגנים. העגינה היא קודם כל הסדרת הנשימה,
לאסוף כוח להפלגה הבאה. כדי להיות נמל צריך קודם כל חלל פנוי ולא שיפוטי.
שזה מי שאת.
אחר כך אפשר לדבר שפה. שזה פירגון אהבה ואיפשור.
שזו השפה שלך.
הידע הוא רק הכלי לאור הזה.
כשבאה ספינה אחת זה חיבור אחד. כשבאות כמה ספינות זו מעגנה ואז נוצרות אינטראקציות מיוחדות שבהן השלם עולה על סך חלקיו. אהבת חינם.
שיתוף. תמיכה והתפתחות אישית. גילוי. חשיפה. העצמה. לידה מחדש.
את מזמנת את הנשים המדהימות לנמל הבית כי את מגדלור של נתינה ואהבה
ללא שיפוטיות. זה מאד עוצמתי.
רוניתה יקרה, ימי ראשון כבר מרגישים אחרת. הצלחת לזקק ולהעביר באופן ייחודי, מעניין ומאד מקצועי את אומנות הצילום, הטכניקות ותובנות על החיים וכל זאת בלב רחב, קשב רב ונתינה ענקית. ומה יצא לי מזה? תערוכה מרגשת ובלתי
נשכחת, תחביב חדש ונקודת מבט נוספת להביט על העולם. ממליצה בחום לכל מי שמעוניין ביצירה עם עומק ומשמעות
