ערכת קלפי INSIDEOUT

?

ערכת קלפי INSIDEOUT

 

כיצד ומתי משתמשים בקלפים?

הקלפים הם סוג של מראה, משקפים את המקום שאני נמצאת – ולא תמיד במודע!

קלף כמראה מאפשר להתבונן על עצמי מלמעלה, מרחוק, מאפשר לבחור לצאת "מהמערבולת" בה הנני כרגע או להישאר בה.

הקלף מרחיב את מעגלי התודעה תוך שימוש בתצלומים ומאפשר לגלות היבטים נוספים הקיימים בנו, להתקרב יותר למציאות הפנימית שלנו או להתנתק כאשר זה לא מתאים לנו.

מאפשר ליחיד לפגוש את העולם הפנימי שבו והעולם החיצוני לו, הוא כולל את הפן השלילי והחיובי. בהעלאת הדימויים לתודעה אנו מכוונים את רצוננו מהחוץ כלפי פנים. מתבוננים פנימה והחוצה !

 

מדוע קוראים לקלפים "קלפים השלכתיים"?

משום שאנו משליכים על הקלף את המחשבות והרגשות שלנו, באמצעותו אנו ממקדים את עצמנו. הם פותחים את האפשרות לגלות את העולם הפנימי שלנו, עוזרים להגיע למגע עם פחדים, כאב פנימי.

באמצעות הקלף ניתן לקבל מידע חדש שיכול לעזור להחליט החלטות, לנטוע אומץ לשינוי. זו חוויה שכאילו  "יורד האסימון", אז  הלא מודע  עולה למודע, נוצרת בהירות.

הוא מאפשר לשבור שיח תקוע.

הקלפים מאפשרים דפדוף בעולם התמונות שלנו, עולם הניגודים והקונפליקטים הדרים יחד במרחב המטפורי של הקלפים. הבנה של מערכות היחסים והרגשות בעקבות התפיסות בפרוש האירועים בסיפורים שלנו מהעבר יוביל להבנה של המחשבות, הרגשות, ההתנהגויות שלנו בהווה , לצורך בניית סיפור חדש, נרטיב אחר, שיביא שינוי בהמשך.

 

קלף סמוי- קלף גלוי!

קיימות שתי אפשרויות לעבודה עם הקלפים:

- כשהחבילה פתוחה ופרושה והקלפים גלויים.
- כשהחבילה הפוכה ולא רואים את הקלפים קלפים סמויים.

למה לעבוד עם קלפי INSIDEOUT  ?

קודם כל, תצלומים מדהימים של עצים מיוחדים מכל העולם!  חלקם שלי וחלקם של צלמים נוספים.

התמונות בערכת הקלפים מציגות עצים נבחרים מרחבי העולם, עצים בעלי תכונות ייחודיות/ שנמצאים במצבים לא רגילים שמאפשרים עבודה השלכתית ממרחב מרוחק (זה שמאפשר לי להתקרב לעצמי כי הוא לא מאיים עלי) .

למה עצים? משום שלעץ כמו לאדם, מעגלי חיים שונים שמזינים ומייצגים את חייו. שורשים, גזע, ענפים, עלים ופירות.

השורשים, מעגנים אותו באדמה, והעלים מטמיעים אור וביחד הם מספקים לו הזנה חיונית. במשימת ההזנה שותפים  הגזע, הענפים, העלים, הפרחים והפירות. כשם שלעץ מקורות שונים מהם הוא שואב את כוחו להתקיים, לצמוח, ולתת פירות וצל, כך ישנם בתוך האדם משאבים המעצימים אותו, מזינים אותו, ותומכים בו.

העץ בצורתו האנכית, מחבר ומגשר בין שמים וארץ. גם לאדם נודעת חשיבות כמגשר בין השמיים (רוח) לאדמה (חומר) ומטרתו ליצור שילוב ביניהם. על האדם לתרגם לעולם החומר את רעיונותיו, חלומותיו רצונותיו וכדומה(הורדת הרוח אל החומר), ובו בזמן למצוא משמעות, ייחודיות, הגשמה וייעוד, בחייו היומיומיים והגשמיים (העלאת החומר אל הרוח).

הקלפים מזמינים אל המרחב התבטאות רגשית ותקשורתית של  מטפל/מאמן/מנחה/מדריך/מורה עם משתתפי הקבוצה ועם עולמו הפנימי.

חיפוש אחר נקודת מבט חדשה מאפשר לנו להיות קשובים לאחר ולעצמינו, להתבונן על הדברים מזווית שונה, לגבש תובנות, ליצור הזדמנויות ולעשות את השינוי.

 

פעילויות לעבודה בקלפי INSIDEOUT

  1. בחרי קלף המייצג אותך. הקלף מספר : "מי אני"!

זו שאלה פתוחה – מהמקום של "כאן ועכשיו", "ברגע זה". ההמלצה היא בשימוש בשאלות פתוחות, לכוון ולא למקד, לרוב מתחברים לקלף ודרכו נכנסים "פנימה". יש המתעמקים קודם בשאלה ואח"כ בוחרים קלף.

  1. קלף מפתיע

באמצעותו אפתיע את חברי - משהו שלא יודעים עלי או חוויה מיוחדת שחוויתי.

הקלף המפתיע מביא להצפת הזיכרון, "לקילוף שיכבה", להעמקת הכרות.

יש להיות זהירים לבל נגיע באופן כזה למקום שאיננו יודעים כיצד "לסגור". לזכור: כל אחד בוחר להביא רק את מה שנכון לו להביא ב"רגע זה"!

 

פעילויות נוספות להיכרות

בחר קלף וספר על עצמך באמצעותו

  • בחר קלף המייצג תכונה מרכזית שלך
  • בחר קלף המייצג את הסיבה שבגינה הגעת לקורס/ לקבוצה

 

שימוש בקלפים להעמקת ההיכרות

  • בחר קלף וספר באמצעותו על תכונה בך שהיית רוצה לחזק /תכונה שהייית רוצה לרכוש
  • בחר קלף המייצג את השאיפה הגדולה ביותר שלך

 

שימוש בקלפים לטיפול במשבר

  • בחר קלף אשר מייצג לדעתך את שורש הבעיה
  • בחר קלף וספר על משבר בין אישי שחווית ונפתר בהצלחה
  • בחר קלף המתאר את החששות שלך מהמשבר הנוכחי

 

שימוש בקלפים למשוב הדדי בין המשתתפים

  • בחר קלף המייצג תכונה חיובית של היושב לימינך/לשמאלך
  • בחר קלף אשר מייצג משהו חיובי אותו למדת אודות אחד המשתתפים בקבוצה
  • בחר שני קלפים- הראשון מייצג לדעתך נקודה לשימור אצל היושב מימינך בקבוצה והשני מייצג נקודה לשיפור של אותו אדם

 

פעילות בקבוצות קטנות -4-5 משתתפים

מאפשר הכרות ברבדים עמוקים יותר של האישיות.

הזדמנות לראות חלומות, ערכים, חולשות, אמונות מעכבות או מקדמות, תקוות........

כל אחד מבני הקבוצה יבחר 5 קלפים . לכל קלף שאלה משלו.

  1. קלף שבעזרתו ישיב על : ההישג החשוב ביותר שהשגתי בחיי שאני אסירת תודה לו.
  2. קלף שני המאפיין את החוזקה , ערך.....שבזכותו יכולתי להגיע להישג הזה.
  3. קלף המציין את ההישג שטרם השגתי. (לפתוח את מגוון האפשרויות)
  4. קלף המורה על "מה דרוש לי, למה אני נזקקת , על מנת להגיע להישג הנכסף?".
  5. קלף המשקף את החוויה שאהיה בה כשאגיע להישג הזה.

איך אפשר לרכוש את ערכת הקלפים: צרו קשר בטלפון 0507818816.

עלות הערכה: 160ש"ח+ 25 ש"ח דמי משלוח.

 

 

כבר בשנת 2010, נחשפתי לראשונה לעולם המרתק של פוטותרפיה במסגרת סמינר בקיבוצים. שם, לראשונה, גיליתי את כוחם של תצלומים לעורר רגשות, לספר סיפורים ולעורר תהליכי חשיבה עמוקים.

 כמתווכת למידה ומאבחנת דידקטית שעבדה עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי, מצאתי עצמי נמשכת שוב ושוב לשימוש בצילום ככלי טיפולי.

  גיליתי שהילדים, המתקשים לעיתים קרובות לתקשר מילולית, מוצאים ביטוי עמוק וטבעי יותר דרך תמונות.

התבוננות מעמיקה בתצלומים שצילמו , אפשרה לי לראות את עולמם הפנימי דרך עיניהם, להבין את רגשותיהם, מחשבותיהם וחוויותיהם בצורה עמוקה ומדויקת יותר. גיליתי שפוטותרפיה פותחת צוהר חדש לתקשורת, ומאפשרת יצירת קשר רגשי משמעותי ביני ובין הילדים.

המסע שלי בעולם הפוטותרפיה נמשך עד היום, כשאני מתמחה בעבודה עם נשים מכורות  במרכז גמילה מסמים ואלכוהול, וממשיכה ללמוד ולהתפתח בתחום מרתק זה. לאורך השנים, ראיתי כיצד טיפול בצילום משפיע לטובה על ילדים ומבוגרים כאחד, ומסייע להם להתמודד עם קשיים רגשיים, לחזק את דימוי עצמי, ולפתח מודעות עצמית.

בבלוג זה, אשתף אתכם בתובנותיי וניסיוני  בתחום הפוטותרפיה. אציג בפניכם את יתרונותיה הרבים של גישה טיפולית זו, אשתף במקרים מרתקים מהטיפול, ואעניק טיפים וכלים ליישום עצמי.

אני מאמינה שפוטותרפיה היא כלי טיפולי בעל פוטנציאל אדיר, מפתיע בעוצמותיו ובאיכויות המרובדות שבו, כלישיכול לשפר משמעותית את איכות חייהם של אנשים רבים.

אני מזמינה אתכם לצאת איתי למסע מרתק בעולם הצילומים, לגלות את כוחן המרפא של תמונות, וללמוד כיצד הן יכולות לתרום לריפוי רגשי וצמיחה אישית.

בהכנות לראש השנה אני מוצאת תיקיה גדולה עם מאות נגטיבים שצילמתי במהלך לימודיי בויצו בסוף שנות ה80.

אני רוכשת סורק ועוברת פריים פריים , מודה לאל על ההזדמנות שנתתי לעצמי לעבור במנהרת הזמן הזו. הפריימים חזקים, מגלים

צעירה נועזת, חדורת מוטיבציה, נטולת פחד  שרוצה להשמיע את קולה  כמו שהוא, הכי קרוב לאמת שלה.

מה שמדהים אותי זה לראות איך בתוך כל אותם עשרות השנים שאני יוצרת, השתנו המון דברים בחיי, למדתי תחומי דעת ותוכן שונים ואף עסקתי בחלק מהם. הצילום שלי קיבל דגשים ופנים שונות , אך עם הכל, עוברת כמו חוט שני היכולת האמפטית  והרצון לראות את האחר באינטימיות,ללא שיפוטיות.  אני מבינה שזוהי טביעת האצבע שלי בצילום. אני יודעת זאת אך העדות  לאורך עשרות שנים באמת מרגשת.

בתצלום,תמונה שצילמתי אז במסגרת עבודה אישית בנושא אלימות נגד נשים, לא בטוחה שהיה לי את האומץ היום לצלם כזו תמונה.

.לימים התמונה הזו תחזור לחיי

נבחרתי והצגתי אותה בשבוע האלימות נגד נשים בביתו של הנשיא הרצוג.

מיתוג ויזואלי יוצר את ההכרות הראשונית של הלקוח איתך.

זה כמו החיוך הראשון של: "נעים להכיר".

עכשיו, אחרי שהכרנו, קל יותר לעשות עסקים ביחד, נראה שאפשר לסמוך עליך ונוכל לעבוד בשיתוף פעולה.

רוצה לבדוק עד כמה אני צודקת?

נהמר על 20 ₪? אולי 50 ₪?

בבקשה!

נא להיזכר איזו תמונה של גבר נמצא כעת בארנקך!

מה? איך? איפה?

ממש כך! נא לשלוף את הארנק ולחפש!

מצאת? מי?

משה שרת? שאול טשרניחובסקי? כרגע יש לי רק 70 ₪ באמתחתי אז נסתפק בהם...

הסיבה שבגללה לא זכרנו את נוכחותם על שטרות הכסף שלנו,

היא הסיבה שבגללה עלינו ללכת לעדכן את המיתוג הוויזואלי שלנו מדי פעם.

העסק שלנו הוא דינמי, התמונות שלנו לא יכולות להתאבק על המדף. עונות מתחלפות ואופנות משתנות, מומלץ לצלם ולשדרג את 'אותה גברת בשינוי אדרת'. תמונה מעודכנת היא תמונה שבה הביגוד תואם למזג האויר בחוץ: חורף, קיץ וגם אביב או סתיו. העניבה או התסרוקת ממשיכות לשדר את אותה אמירה שתואמת למציאות העכשווית.

אם נוספו אנשים לצוות, גם הם מצטרפים בחיוך לתמונה החדשה, ואם השתנו או נוספו ערכים או אולי התרחבו שרותי המשרד?

ברור שמשתדרגים!

נסעתי עם ביתי החיילת לסופרמרקט כדי לקנות דברים שהיא צריכה לצבא. על הדרך מילאתי עגלה... כשהגענו לקופה ותורינו הגיע היא שלחה בי מבט ושאלה אם זה בסדר שניתן לזוג זקנים שעומדים בתור ליידנו את התור שלנו. כמובן שמיד הסככמתי. הרגשתי שזכיתי בשיעור לנדיבות של הלב, מקום שאני רוצה להרחיב בו. ביתי עזרה לי לראות מה שאני לא רואה. העניין הוא, שלא היה שום עומס, הם עוד דקה היו מקבלים את תורם, אך היא הצליחה לעשות חסד במקום שהוא לא ברור כלל. לתת גם כשלא ממש צריכים, לתת כדי לתת. כשהם העמיסו את המסוע היא נתנה יד בפירוק העגלה שלהם. הרגשתי קטנה ומרוכזת בעצמי ושיש לי עוד כל כך הרבה ללמוד ממנה.

 

התמונה צולמה ברג'אסטן לפני 5 שנים.

בתוך הכאוס, התנועה לכל כיוון, יש סדר פשוט שבא לידי ביטוי בצבעוניות של הגברים, באחידות התנועה וכיוון המבט. הם ממגנטים את מבטי
כך גם הסדר הברור לביתי ביחס של כבוד לאחר, בכיבוד אנשים מבוגרים ממנה, יוצר שקט שמביא זרימה של אהבה.

 

ב 8.3.20 יום האישה הבינלאומי, זכיתי לחגוג עם נשים חזקות, שבחרו להשמיע את קולן, לא פחות ולא יותר, במקום העבודה שלהן. דלתא גליל, מקום קסום פיזית וחברתית. מנהלת משאבי אנוש, עינת אמיתי, אישה עם חזון, בחרה השנה לשים את הפוקוס על העמקת היכרות, חשיפת כוחות בתוך הארגון ומתן ביטוי לנשים מדרגים שונים בחברה. לשם כך היא הוציאה קול קורא ובחרה בטובות ביותר להוביל את המיזם, הקוסמות של 'יוצאים לאור', איריס יוגב וגלית אקרמן ברש.
לטובת העניין, החגיגיות של כל הפרויקט שלקח כחודשיים, עינת הזמינה אותי לצלם את הנשים ביום צילומים מרוכז, שלכל אחת תהיה תמונה ייצוגית (איזה פירגון ונתינה, אלוהים).15- 10 דקות למצולמת כשלפני כן נפגשו עם המאפרת דגנית מנשה.. יום הצילומים היה מרגש מאד. זכיתי לחוש את העוצמות של כל אחת מהן וחיכיתי לשמוע את הסיפורים מאחורי הדמויות. זה קרה ב 8.3.20, המתחם המרכזי של הבניין התמלא במאות כיסאות. הוקמה במה, על הסאונד היתה חברה מקצועית שדאגה לרמה הגבוהה ביותר של פרזנטציה. כיבוד טעים ואיכותי על שולחנות בצידי האולם וההתרגשות בשיאה. עינת עולה, מברכת ודבריה מרגשים. אחריה אחת אחת עולות הנשים ומספרות את הסיפור אותו בחרו לשחרר אל העולם, זה שמנהל אותן שנים, זה שאולי לא דובר מעולם. הקהל החם מפרגן ועוטף באהבה גדולה. יש צוותים שהכינו שלטים מעודדים לנציגות שלהם על הבמה. אני יושבת שם והכל בפנים רועד בי. מתרגשת מהאהבה, מתרגשת מהמחשבה המעצימה הזו של עינת, מנהלת שרואה את העובדים באירגון, מתרגשת מהנשים והסיפורים מתרגשת משתי הקוסמות הללו שהמיזם המופלא שלהן מגיע לארגונים ועושה שם אהבה גדולה יותר.
היש דרך טובה יותר לחגוג את יום האישה?
מסתכלת החוצה מחלון הסטודיו, והחצבים שוברים שיאים בצמיחה לגובה. בהתייחס לחום הנוראי שעברנו בשבועות האחרונים, החצבים מציגים יכולות מרשימים במיוחד.
אתמול הכריזו על הסתיו, הוא כאן.
איזו עונה מרתקת היא, אהובה עליי
אוהבת את הניואנסים העדינים שהיא מביאה, את העדינות בקמילת העלים, את הנשירה, המלנכוליה, ההתכנסות, את העננים שסוףסוף מכסים את השמים האביכים, הבריזה שמלטפת כשהשמש נפרדת מהיום, הדרארות הירוקות יושבות על צמרות האקליפטוסים ומצייצות בעוצמה שנשמעת למרחקים.
אתמול היה יום השוויון , יום ולילה, אור וחושך שווים. תחשבו על מאזניים, כפות המאזניים עומדים בדיוק באותו גובה ולא זזים. אין תנועה. הכל סטאטי, כבד, סטגנטי. ...חחח.... אפילו המטאטא עמד יציב ללא תמיכה וללא ניע עד שהבנתי שזו מתיחה שהצליחה במיוחד, כי גם הבוקר הוא עמד 🙂 .
בימים אלו אנו חוגגים את עשרת ימי תשובה. ימים שמבקשים מאיתנו שחרור עמוק מבפנים, לסלוח, להרפות, להניח ולשחרר. להתחיל מחדש.
סליחה. כל כך הרבה נכתב עליה בימים האחרונים, מילה שמזיזה אותי בחוסר נוחות.
אני לא מתכוונת לסליחה שאני מבקשת מאדם שפגעתי בו. שם קל לי, אני לוקחת אחריות ובאמת ובתמים כל כולי מבקשת מחילה על הכאב שגרמתי.
יש סליחה אחרת, מורכבת יותר.
שמעתי הגדרה מופלאה לסליחה: "סליחה היא וויתור על התקווה לעבר טוב יותר". כלאמר, אני משחררת, מוותרת, מתפנה מהתקווה שיכול היה להיות עבר טוב יותר.
אז מהי הסליחה האחרת? הסליחה לעצמי.
מעשה הסליחה הוא מעשה ארוך ועמוק שדורש ממני אומץ לגעת בכאב ובפגיעות של הנפש. לא תמיד יש בי את היכולת להתמודד עם המטען הרגיש. מהטמה גנדי אמר" החלש לעולם לא יוכל לסלוח. סליחה היא נחלתו של החזק". לא תמיד אני חזקה.
סליחה היא מעשה של נדיבות, שחרור מתבניות פנימיים שלנו, היא נוגעת באנושיות שבנו. יש לי שעור גדול ללמוד ולהתפתח בו.
אם אוכל לבקש בקשה לקראת השנה החדשה, אשמח להרחיב את גבולות הנדיבות שבי. רוצה להיות אמיצה לגעת באנושיות שבתוכי. להיות אדם טוב יותר. שלם. אמן!

עוברת על הנגטיבים שצילמתי את עצמי בסוף שנות ה 80

ומגלה פורטרטים שלי כמו שלא זכרתי את עצמי כך מעולם.

אני רואה עיניים ענקיות, מלאות תום וקצת עצבות.

מעמידה לידם תמונה שלי מלפני מספר שנים (מימין).

איזה שינוי.

כאילו לא אותו בנאדם.

במה שונה קשר אם-בת מקשר אם-בן? מה גורם לקשר אם-בת להיות חזק ומורכב כל כך? מה מהותו של אותו קונפליקט מתמשך בין אימהות ובנות, בהקשר לאוטונומיה והתקשרות? כיצד משתנה קשר אם-בת במעגל החיים? מה עושה את הקשר הזה כה חזק וכה מורכב?
נראה שהקשר המתמשך, שאותו חוות בנות ואימהות, הוא המשך ישיר להתקשרות המוקדמת ביניהן.
המשכיות בקשר והעדר הצורך להחליף בהזדהות בין בנות ואימהות והפוך, יוצר טשטוש בגבולות האגו, עד שלעיתים, לא ברור איפה נגמרת האם ומתחילה הבת.
הטשטוש בגבולות האגו מקשה על בנות ואימהות בתהליכי היפרדות ואינדיווידואציה. הקשר בין אימהות ובנות, והעשייה הפרקטית המשותפת שלהן בחיי היום-יום, מחזקים את הזדהות הבנות עם תפקידים של טיפול והענקה לאחר.
דפוסים חברתיים גורמים לבנות לגדול ולהיות מטפלות, הן מפתחות זהות בעלת דפוסים אימהיים. הן לומדות להגדיר עצמן דרך התייחסות למשהו או דרך קשר שלהן למשהו ולא באופן נקי, עצמאי, אינדיווידואלי. בשלב מסוים מגלה הבת כי החברה מתייחסת בפיחות ערך למה שמתקשר עם נשיות, לעומת ההתייחסות המעצימה שהיא נותנת לגבריות.
במעגל החיים, בנות ואימהות מתקרבות ומתרחקות זו מזו. בתקופות של נישואין, הריון, לידה ואימהוּת יש נטייה חזקה להתקרבות ולהגדרות מחודשות של הקשרים ביניהן. בנות רבות מספרות שלא רצו להיות דומות לאימותיהן, ומצאו עצמן מהדהדות את ההתנהגויות של אימותיהן, באופן מודע ובלתי מודע. התקרבות וחיזוק הקשר בין בנות ואימהות מתחוללת גם לעת זִקנה וחולשה של האם. קשר מחודש זה שונה מהקשר הסימביוטי הראשוני. כל אחת מהן מביאה לתוך הקשר את הזהות האישית שהצמיחה, בקונטקסט התרבותי שבו גדלה.

ובנימה אישית, הקשר עם ביתי היה השתקפות לקשר המורכב עם אימי. כנערה היתי בת מתמרדת, מרוחקת.
כשנישאתי וילדתי את שני בניי, חלה התקרבות קלה ומערכת היחסים שלנו נוגנה כמו אקורדיון, פעם קרוב וצמוד ופעם רחוק וקר.
כשילדתי את ביתי הקטנה, הכל היה אחרת.
היתי במרחב שונה מבחינה רגשית. היתי שקטה ורגועה יותר.
היא היתה עלי כל הזמן, ינקה כל עת שרצתה. הקשר איתה היה אחר מכל קשר אחר שאני מכירה. היה מוכר ומחובר מאד, הכל ידוע ומותאם.
מתקיים ביננו דיאלוג תמידי ואין קונפליקטים.
זהו שיקוף ענק עבורי לקשר עם אימי.
השיקוף הזה שלח אותי לפני כשני עשורים, להלחם על הקשר איתה, לבנות דיאלוג מקרב ואוהב. מודה ומוקירה תודה לאל, על הנוכחות שלה בחיי, על הזכות להיות קרובה איתה

 

ל'צייר' דמויות מצולמות כחלק מתהליך איפיון מושא הדיוקן

צילום דיוקן מאפיין את הדמות המצולמת ומשרטט מסרים במודע ובתת מודע אודות הדמות.

בתמונה מימין:

אישה בצילומי הריון. ניסיתי ללכוד את התמימות, המבט הישיר, הלא מתפשר אך יחד עם זאת רך, חושני ומלא אהבה לטבע הבריאה - אימא אדמה.
השימוש בטכניקה המונוכרומטית הזו מאפשר לי להתמקד במבע העיניים, למרוח את האמולסיה (החומר שקולט את התמונה) על הנייר ולצייר את התצלום.

בתמונה משמאל:

התמודדות שלי עם הפרידה מביתי הקטנה עופרי ולפר, שעברה ללמוד בירושלים. היה חשוב לי לדבר אודות האמון הגדול שיש לי בה, להציג עוצמה וכוחות שהיא מפגינה בתוך התהליך הזה. כוחות שהיא לימדה אותי ועדין עושה לי בית ספר של נפלאות כוח הרצון והאמונה בדרך. בתמונה יש שימוש באורות וצללים קונטרסטים, בחדות נקודתית וחוסר חדות בשולי הפריים (מסגרת התמונה) המכנסים את הפוקוס (המיקוד) אל מרכז התמונה, אל מושא הצילום.

השימוש בטכניקת ההדפסה הייחודית מאפשרת לי להיות במגע ישיר עם התמונה הנולדת, עם מושא הצילום שלי. ההדפסה הזו מבטאת מקום רגשי חזק, צורך בקירבה ואינטימיות. פה אני ממש מורחת את האמולסיה על נייר שאני בוחרת, מדפיסה את התמונה ומפתחת אותה באופן ידני. המגע הפיזי הזה הוא חלק מהאמירה וההתייחסות שלי לתהליך הצילום והקשר עם המצולמת.

 

חברות מספרות

Powered by Simply
סימפלי - בית מלאכה דיגיטלי
Digital Workshop
phone-squarebarsenvelopewhatsappcross linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram