עופריקי התגייסה רגע לפני שנכנס הסגר לחיינו בעקבות גברת קורונה.שלחה ווטצאפ וביקשה שנשלח חבילה עם דברים שחסרים לה (התגייסה השבוע ונאמר להן שלא שסוגרות חודש). בין הדברים ביקשה קרקרים ביתיים ואפילו צירפה מתכון. אז בגלל שאני אופה כמו שאני נגרית, ביקשתי את עזרתו של יונתן, הקונדיטור לבית ולפר. הנאגלה הראשונה יצאה וואו, בשניה שרפנו 3 תבניות, בגללי...
אחרי שסימתי לצלם את ה'קסם' בתבנית גיליתי את יופיים של הקווים והעמידה של יונתן תוך כדי עבודה. אז קווים בשפה הויזואלית מספרים שדר מסוים. בגדול, קוים אופקיים נותנים לנו תחושה של נועם, רוגע, איזון. קווים מאונכים משדרים זקיפות, העדר גמישות,חיבור בן למעלה ולמטה וקווים אלכסוניים יתנו לנו תחושה של עשיה, תנועה, חוסר שקט, דינמיקה.
כשאני מסתכלת על התמונה אני רואה שילוב של כל הקוים יחד, אך גם הקוים האנכיים והאופקיים של הרצפה מעט מוטים באלכסון. למרות שהתמונה מאד סטטית, ניתן להרגיש חוסר שקט. בפינה השמאלית התחתונה מתקבל בפינה סוג של חץ שפונה שמאלה, הרגלים יוצרות חץ כלפי פנים ( מה הוא מפנה כלפי עצמו?) הארון יוצר אלכסון שתומך ומקביל לקוים של הריצפה. אולי יש פה דיבור מקביל? אולי יש פה עולמות תוכן מקבילים? נשארת עם המידע הזה. שמחה על סימני השאלה.
