כשהייתי חיילת שירתתי בנח"ל ובפרק של ההאחזות נבחרתי להיות אחראית על דיר הכבשים שהסוכנות רכשה עבורינו. כן, כן, חיילת אחראית על כבשים 🙂 ... זה כלל ירידה למרעה כל בוקר וערב, המלטות בחורף סוער ורגעים של חיבור לטבע כמו שגדלתי בו כל חיי כמושבניקית.
הזיכרון שלי לא מצטיין בחדותו וגיליתי שתצלומים מהוים עבורי עוגן ויזואלי לארועי חיי.
בדיפדוף באלבום שלא היה עתיר תמונות, יש תמונה שלי קופצת על שוקת מלאה קש כשכבשים טומנות ראשן אל תוכה ואני מאושרת.
התמונה הזו היא ערוץ מדהים לים של חוויות שהסיטואציה הזו קשורה אליהם.
יותר מזה, היא מזכירה לי אנשים שכבר עשרות שנים לא ראיתי ושמעתי, נוצרו הקשרים לחוויות נוספות שלא זכרתי .
נוצר בתוכי מרחב פנימי שעושה לי סדר בחוויה הצבאית שלי, שדי נעלם בתוכי.
עיבוד זיכרונות בעזרת דימויים הוא תהליך שבו אנו בוחרים תמונות כדי לחקור ולהבין חוויות מהעבר.
התהליך מסייע לעיבוד תובנות שעולות מתוך החוויה על מנת ליצור התמרה ושינוי.
כיצד לעבוד עם זיכרונות בעזרת דימויים?
שאלות מנחות:
מה רגש הראשון שעולה כשצפית בתמונה? האם התמונה מעלה זכרון או חוויה מהעבר? מה המשמעות האישית של התמונה? כיצד התמונה משפיעה על תפיסת העצמי או על העולם סביבך? מה חושבים אחרים על התמונה? כיצד התמונה משתלבת עם הסיפור או ההקשר שלה? איך היינו מרגישים אם התמונה הייתה מציגה משהו אחר? מה הייתי רוצה לשנות בתמונה אם יכולתי? מה זה אומר על הרגשות שלך כלפי התמונה?
תצלומים ככלי רב עוצמה לאהבה עצמית
תרגיל מדליק המאפשר לך להתקרב אל עצמך באמצעות תצלומים.
זה לא משנה אם את יודעת לצלם ומעדיפה להיות מאחורי המצלמה או פשוט מעדיפה לבחור תמונה שמעוררת בך רגש כלשהו מתוך אוסף תמונות– הסקרנות והעניין שבתצלום הוא המפתח
התצלומים יכולים לשמש ככלי מופלא לביטוי תכנים פנימיים ומחשבות שעשויות להיות קשות לביטוי במילים בלבד.
תרגיל:
בחרי תמונה שמייצגת משהו משמעותי בחייך וכתבי עליה במהלך שבוע, כל יום, יומן אישי, בכתיבה אינטואיטיבית נטולת שיפוטיות, המתארת את התחושות שמציפות אותך כשאת מתבוננת בה. לאחר הכתיבה צלמי תמונה אחת שמתארת את שאת מרגישה בעקבות הכתיבה.
למה זה חשוב? התצלומים מספקים דרך להסתכל על עצמך ועל חוויותיך, מאפשרים גישה לרגשות ולזיכרונות, ומסייעים לפתח הבנה עמוקה יותר של עצמך מעמדה מרוחקת בזמן ובמקום
סוקרת בפוסט מספר איכויות מהותיות שמאפיינות את הפוטותרפיה.
ניתן להשתמש בפוטותרפיה במסגרת פרטנית, קבוצתית או משפחתית. היא יכולה להוות כלי חשוב בעבודה עם אוכלוסיות שאינן מצליחות לבטא את רגשותיהן מילולית עקב בעיות אורגניות, רגשיות או תרבותיות.
הטיפול בפוטותרפיה כולל מספר טכניקות עיקריות:
אלבומים משפחתיים ותצלומים קיימים- עבודה עם תצלומים מהעבר מאפשרת למטופלים להעלות תכנים רגשיים, הרבה פעמים תכנים קשים שנמצאים בתוך הנפש פנימה, ולחקור נושאים הקשורים ביחסים משפחתיים ובינאישיים. תצלומים אלו יכולים לשמש כקול חי לתכנים ולזיכרונות הקשורים לעבר ולמשפחה ומהווים בסיס לתהליך ריפוי מול הכאב.
צילום פעיל- המטופל מצלם את סביבתו ואת חייו על פי בחירתו האישית. הצילום מאפשר למטופל לבטא את נקודת מבטו האישית, לחשוף תכנים רגשיים סמויים, ולהאיץ תובנות על מצבו הרגשי ותחושותיו.
דיאלוג צילומי בעבודה בקבוצה, בה המשתתפים מציגים תמונות ודנים בהן. כל חבר קבוצה מגיב לתמונה של האחרים ומשתף בתמונות משלו, מה שמוביל לדיון ולניתוח ויזואלי של תכנים רגשיים. זהו דיאלוג שמרחיב את נקודת מבטו של המשתתף ופורס מולו נקודות בחירה אחרות.
פורטרט עצמי צילומי- התמקדות בצילום עצמי מאפשרת למטופל לבחון את נראותו, זהותו ותהליכי צמיחה אישיים. הצילום העצמי מספק מראה לתהליך ההתפתחות והשתנות האישית.
פוטותרפיה היא כלי טיפולי רב עוצמה המשלב בין עולם הצילום לבין עולם הטיפול הנפשי המתקיים עם איש טיפול מורשה ומקצועי. היא מספקת דרך ייחודית המאפשרת ריחוק מהארוע, להבנת רגשות, זיכרונות ותהליכים פנימיים, ומציעה פתרונות מותאמים אישית למגוון בעיות רגשיות ונפשיות.
לפגישת היכרות ללא עלות 0507818816
פוטותרפיה היא גישה טיפולית המשתמשת בצילום ככלי טיפולי במגוון של הקשרים. היא כוללת שימוש בתמונות הנלקחות על ידי המטופל או מתצלומים קיימים כדי לסייע בתהליך הטיפולי. באמצעות דימויים חזותיים, הפוטותרפיה מאפשרת למטופלים לעסוק בתכנים רגשיים ולחבר בין תכנים אישיים לבין עולם התוכן החזותי.
ג'ודי ווייזר, פסיכולוגית קנדית, פרסמה בשנת 1975 את המאמר האקדמי הראשון ובו נתבע המונח "פוטותרפיה". החל משנת 1973, השתמשה ווייזר בתצלומים בעבודתה עם ילדים לקויי שמיעה. שנתיים לאחר מכן, הופיעה במגזין האמריקאיPsychology Today הודעה קצרה, שפנתה אל אנשי מקצוע שמשתמשים בצילום בייעוץ או בטיפול רגשי. בעקבות היענותם של כ-200 אנשי מקצוע, נוסד עלון החדשות PhotoTherapy Quarterly Newsletter, שנועד לעוסקים בתחום זה.
ווייזר אף חיברה ספר חשוב בשם "טכניקות בפוטותרפיה – לחקור את הסודות של צילום אישי ואלבומי המשפחה". ברוב הטכניקות של ווייזר, משתמש המטפל בתצלומים כאובייקט חיצוני לחילוץ המציאות הפנימית ממטופליו. השיטה ההשלכתית של ווייזר מבוססת על התפיסה שמבטנו בתמונה משקף את פנימיותנו. בשנת 1982 הקימה ווייזר את המרכז לפוטותרפיה בוונקובר www.Phototherapy-centre.com.
ווייזר (1975) מגדירה פוטותרפיה:
"בטיפול פוטותרפי משתמשים בצילומים אישיים, צילומי משפחה וצילומים אחרים בנוסף להרגשות, מחשבות, זכרונות ואסוציאציות שאלה מעוררים כמקדמי העמקה, תובנה ושיפור התקשורת בין מטפלים ומטופלים, וכל זאת בהנחיה של אנשי טיפול מקצועיים ומורשים ובאופן שלא ניתן להשגה על ידי מלים בלבד." (ע"מ 22)
ווייזר מבחינה בין טיפול בצילום (פוטותרפיה) ובין טכניקות של צילום טיפולי בהקשרים שאינם טיפוליים באופן רשמי – שיטות עבודה טיפוליות שאינן מחייבות התערבות של איש מקצוע טיפולי וננקטות לצורך שיפור המודעות העצמית, להיכרות עם העצמי, לשיפור תקשורת עם בני משפחה ולמטרות קהילתיות למיניהן. (אמירה אור,מוסררה)
אחת מנקודות ההשקה המרכזיות בין צילום לטיפול טמונה בצורך הבסיסי של הנראות. בתחום הצילום, הצורך הזה בא לידי ביטוי דרך הצלם שמעוניין להציג דימוי שמשקף את נקודת מבטו האישית. אותו צורך ניתן לראות גם אצל
המצולמים, בכל גיל. הכמיהה של המצולם היא לראות את עצמו בעיני אחרים, ולא רק את התמונה המוכרת לו במראה.
עניין זה הוא הרבה יותר מורכב ממה שנראה במבט ראשון על פעולת הצילום, שנראית פשוטה לכאורה. הפילוסוף רולאן בארת (1980) מתאר בספרו "מחשבות על הצילום" את חוויתו כמצולם: "אני מופיע לפני העדשה בו זמנית כנוגע למה שאני חושב שאני, מה שאני רוצה שיזוהה על ידי אחרים, מה שהצלם חושב שאני, ומה שהצלם מבקש להציג במלאכתו." (עמ' 18) כאן מתקיימים מספר מרכיבים במקביל, ולא תמיד הם מתלכדים ליצירת תמונה שמספקת את הצלם ואת המצולם כאחד. לעיתים יש פער בין הרצון של המצולם להיראות מנקודת מבטו לבין רצון הצלם להציג אותו לפי ראות עיניו. נדיר למצוא צילום שבו האדם מרגיש שהצלם תפס אותו "כפי שהוא". (אורנה גלס, מוסררה)
לפני מספר חודשים התחלתי בתהליך טיפולי מרגש ועמוק עם ל', אישה צעירה בת 28, שעברה פגיעה מינית כשהיתה בת 6. ל' היא ילדה טובה מבית טוב, עם הורים קרייריסטים ששואפים גבוה עבור עצמם ועבור ילדיהם. היא גדלה כילדה קטנה אחרי חמישה אחים, והאדם שאמור היה לשמור עליה ניצל את תמימותה והאמון שלה, ולימד אותה 'אהבה' מעוותת, פוגענית וכואבת.
הפגיעה הפכה להיות נקודת שבר לא רק עבור ל', אלא גם עבור משפחתה. הוריה לא עמדו בידיעה שנפגעה, מה שהוביל להתפרקות מערכת היחסים, והאם התרחקה. היא לא יכלה לשאת את המחשבה והאשמה, ויצרה בל' תחושת אשמה שגרמה לה לקרוס כל פעם שנזכרה בפגיעה - רעידות, פרפורים, בכי ובעתה. ל' המשיכה לסבול גם בעתיד, כשהפגיעה חזרה על עצמה עם אנשים שקרובים לה ולמשפחתה. היום, ל' נמצאת בתהליך החלמה, עובדת ומטופלת במסגרות שונות. נפגשנו כדי להעניק לה מקום חדש להתמודד עם הפוסט טראומה דרך צילום. פוטותרפיה משתמשת בצילום ככלי לביטוי עצמי ולעיבוד חוויות קשות. הצילום יכול לשמש כדרך לבחון את התחושות שלה, לשתף את הסיפור שלה בצורה לא מילולית, וליצור חיבור בין העבר להווה. היא צילמה את עצמה באמצעות בובת ילדה, העמידה אותה בין בובות נוספות שעטפו והגינו עליה. הבובה, עצובה ועטופה בבד, מייצגת את התחושה של ל', שלא רצתה להיות מעורטלת ומפתה. הצילום הזה לא רק שמייצג את כאבה ואת הדרך שבה היא מנסה להתמודד עם הטראומות, אלא גם את התקווה למצוא הגנה וביטחון חדש. זהו תהליך שמגלה את הכוחות הפנימיים שלה, את הרצון להתקדם ולבנות מחדש את החיים מתוך בחירה ושליטה. הפוטותרפיה מעניקה לל' את הכלים לראות את עצמה באור חדש, שמאפשרת לה להבין טוב יותר את עצמה, ומאפשרת לה לתאר את סיפור חייה בדרך אינטראקטיבית ומעמיקה, והכי חשוב, שהיא מחליטה עליה!
אני מודה לל' על האומץ שלה, על ההשתתפות בתהליך, ועל הדרך שבה היא מאפשרת לגלות ולראות את הכוח והיכולות שלה דרך העדשה. התהליך הזה לא מדבר על צילום, אלא על יצירת מציאות חדשה מתוך כאב, ועל המאבק להחלמה ובניית עתיד טוב יותר
לפעמים המציאות חורכת את הנשמה ומותירה צלקות שזועקות את הסיפור שלהן. זהו סיפור מהקליניקה בפוטותרפיה, על אישה צעירה בת 29 שפגשתי, סיפור שנוגע בלב ומעלה שאלות על החיים ועל הכוח האנושי.
היא נראית כמו נערה, עם פנים ילדיות ומתוקות, אבל מאחורי החזות התמימה יושבת אישה זקנה בת 200. החיים לא היו נדיבים אליה. הם חילקו לה קלפים גרועים במיוחד, וכל ניסיון גמילה מסמים שהיא עברה, עשרות במספר, לא הצליח לשנות את המציאות הקשה שלה.
בגיל 12, היא 'אומצה' על ידי פדופיל - האדם היחיד שנתן לה תשומת לב, גם אם זה היה דרך אלימות ומין אלים. זה היה עולמה. בפעם האחרונה, לפני יותר מחצי שנה, לפני שהתחילה תהליך גמילה, היא הייתה זרוקה ברחובות התחנה המרכזית בתל אביב. אנשים השתמשו בה וזרקו אותה, הכל תמורת מעט חומר.
הרגע ההוא, כששכבה על הרצפה וראתה את העולם מלמטה, חזר אליה בקליניקה אחרי שיצאנו לצילומים. היא השתטחה על הרצפה כדי לצלם דקל מלמטה למעלה. משהו במבט שלה בעדשה, בזווית החדשה שראתה, עורר חיבור עוצמתי בין אז להיום.
בין תחושת האפסיות והחוסר אונים של אז, לבין המבט החוקר והשליטה שיש לה היום. היא בחרה להשתטח לא מתוך כאב, אלא מתוך בחירה מודעת לראות את הדקל על כל הדרו. הרגע הזה סימל עבורי את הכוח המדהים שלה ליצור מציאות חדשה.
היא כבר לא אותה נערה קטנה שזרוקה ברחובות. היא אישה שנלחמת ובוחרת לראות את העולם מזווית אחרת, מלאת תקווה ואופטימיות. זהו סיפור על אמונה והתמסרות לדרך של החלמה, על היכולת שלנו לשנות את חיינו, לא משנה כמה נמוך נפלנו.
כל אחד מאיתנו יכול למצוא את הכוח לראות את החיים בעיניים חדשות, למצוא יופי בזוויות שלא ראינו קודם. וזה בדיוק מה שהיא עשתה. .
ערכת קלפי INSIDEOUT
כיצד ומתי משתמשים בקלפים?
הקלפים הם סוג של מראה, משקפים את המקום שאני נמצאת – ולא תמיד במודע!
קלף כמראה מאפשר להתבונן על עצמי מלמעלה, מרחוק, מאפשר לבחור לצאת "מהמערבולת" בה הנני כרגע או להישאר בה.
הקלף מרחיב את מעגלי התודעה תוך שימוש בתצלומים ומאפשר לגלות היבטים נוספים הקיימים בנו, להתקרב יותר למציאות הפנימית שלנו או להתנתק כאשר זה לא מתאים לנו.
מאפשר ליחיד לפגוש את העולם הפנימי שבו והעולם החיצוני לו, הוא כולל את הפן השלילי והחיובי. בהעלאת הדימויים לתודעה אנו מכוונים את רצוננו מהחוץ כלפי פנים. מתבוננים פנימה והחוצה !
מדוע קוראים לקלפים "קלפים השלכתיים"?
משום שאנו משליכים על הקלף את המחשבות והרגשות שלנו, באמצעותו אנו ממקדים את עצמנו. הם פותחים את האפשרות לגלות את העולם הפנימי שלנו, עוזרים להגיע למגע עם פחדים, כאב פנימי.
באמצעות הקלף ניתן לקבל מידע חדש שיכול לעזור להחליט החלטות, לנטוע אומץ לשינוי. זו חוויה שכאילו "יורד האסימון", אז הלא מודע עולה למודע, נוצרת בהירות.
הוא מאפשר לשבור שיח תקוע.
הקלפים מאפשרים דפדוף בעולם התמונות שלנו, עולם הניגודים והקונפליקטים הדרים יחד במרחב המטפורי של הקלפים. הבנה של מערכות היחסים והרגשות בעקבות התפיסות בפרוש האירועים בסיפורים שלנו מהעבר יוביל להבנה של המחשבות, הרגשות, ההתנהגויות שלנו בהווה , לצורך בניית סיפור חדש, נרטיב אחר, שיביא שינוי בהמשך.
קלף סמוי- קלף גלוי!
קיימות שתי אפשרויות לעבודה עם הקלפים:
- כשהחבילה פתוחה ופרושה והקלפים גלויים.
- כשהחבילה הפוכה ולא רואים את הקלפים קלפים סמויים.
למה לעבוד עם קלפי INSIDEOUT ?
קודם כל, תצלומים מדהימים של עצים מיוחדים מכל העולם! חלקם שלי וחלקם של צלמים נוספים.
התמונות בערכת הקלפים מציגות עצים נבחרים מרחבי העולם, עצים בעלי תכונות ייחודיות/ שנמצאים במצבים לא רגילים שמאפשרים עבודה השלכתית ממרחב מרוחק (זה שמאפשר לי להתקרב לעצמי כי הוא לא מאיים עלי) .
למה עצים? משום שלעץ כמו לאדם, מעגלי חיים שונים שמזינים ומייצגים את חייו. שורשים, גזע, ענפים, עלים ופירות.
השורשים, מעגנים אותו באדמה, והעלים מטמיעים אור וביחד הם מספקים לו הזנה חיונית. במשימת ההזנה שותפים הגזע, הענפים, העלים, הפרחים והפירות. כשם שלעץ מקורות שונים מהם הוא שואב את כוחו להתקיים, לצמוח, ולתת פירות וצל, כך ישנם בתוך האדם משאבים המעצימים אותו, מזינים אותו, ותומכים בו.
העץ בצורתו האנכית, מחבר ומגשר בין שמים וארץ. גם לאדם נודעת חשיבות כמגשר בין השמיים (רוח) לאדמה (חומר) ומטרתו ליצור שילוב ביניהם. על האדם לתרגם לעולם החומר את רעיונותיו, חלומותיו רצונותיו וכדומה(הורדת הרוח אל החומר), ובו בזמן למצוא משמעות, ייחודיות, הגשמה וייעוד, בחייו היומיומיים והגשמיים (העלאת החומר אל הרוח).
הקלפים מזמינים אל המרחב התבטאות רגשית ותקשורתית של מטפל/מאמן/מנחה/מדריך/מורה עם משתתפי הקבוצה ועם עולמו הפנימי.
חיפוש אחר נקודת מבט חדשה מאפשר לנו להיות קשובים לאחר ולעצמינו, להתבונן על הדברים מזווית שונה, לגבש תובנות, ליצור הזדמנויות ולעשות את השינוי.
פעילויות לעבודה בקלפי INSIDEOUT
זו שאלה פתוחה – מהמקום של "כאן ועכשיו", "ברגע זה". ההמלצה היא בשימוש בשאלות פתוחות, לכוון ולא למקד, לרוב מתחברים לקלף ודרכו נכנסים "פנימה". יש המתעמקים קודם בשאלה ואח"כ בוחרים קלף.
באמצעותו אפתיע את חברי - משהו שלא יודעים עלי או חוויה מיוחדת שחוויתי.
הקלף המפתיע מביא להצפת הזיכרון, "לקילוף שיכבה", להעמקת הכרות.
יש להיות זהירים לבל נגיע באופן כזה למקום שאיננו יודעים כיצד "לסגור". לזכור: כל אחד בוחר להביא רק את מה שנכון לו להביא ב"רגע זה"!
פעילויות נוספות להיכרות
בחר קלף וספר על עצמך באמצעותו
שימוש בקלפים להעמקת ההיכרות
שימוש בקלפים לטיפול במשבר
שימוש בקלפים למשוב הדדי בין המשתתפים
פעילות בקבוצות קטנות -4-5 משתתפים
מאפשר הכרות ברבדים עמוקים יותר של האישיות.
הזדמנות לראות חלומות, ערכים, חולשות, אמונות מעכבות או מקדמות, תקוות........
כל אחד מבני הקבוצה יבחר 5 קלפים . לכל קלף שאלה משלו.
איך אפשר לרכוש את ערכת הקלפים: צרו קשר בטלפון 0507818816.
עלות הערכה: 160ש"ח+ 25 ש"ח דמי משלוח.
בתוך עולם הטיפול הרגשי, טכניקות יצירתיות רבות תורמות להבנה מעמיקה של רגשות, מחשבות וחוויות. אחת מהן, טיפול באמצעות צילום, הידועה גם כפוטותרפיה, צוברת תאוצה בשנים האחרונות.
אז מהי בעצם פוטותרפיה, ומהם היתרונות שהיא מציעה?
פוטותרפיה: מסע רגשי דרך עדשת המצלמה
פוטותרפיה היא גישה טיפולית המשלבת צילום ככלי מרכזי בתהליך הריפוי. באמצעות צילומים אישיים או קיימים, המטופל מוזמן לחקור את עולמו הפנימי, לבטא רגשות מורכבים, להתמודד עם טראומות, לקבל תובנות חדשות ולפתח מודעות עצמית.
יתרונותיה הרבים של הפוטותרפיה:
למי מתאימה הפוטותרפיה?
הפוטותרפיה מתאימה לאנשים מכל הגילאים ומהרקעים, המתמודדים עם קשיים רגשיים ונפשיים מגוונים. בין היתר, היא יכולה לסייע במקרים של:
טיפול מותאם אישית:
חשוב לציין כי טיפול בצילום מותאם לצרכיו הייחודיים של כל מטופל. ארני בונה תוכנית טיפולית אישית תוך התחשבות בגורמים שונים, כגון גיל, רקע רגשי, קשיים ספציפיים ויעדים טיפוליים.
האם פוטותרפיה יכולה להתאים לכם? צרו עימי קשר וגלו עולם של ריפוי דרך עדשת המצלמה.
כבר בשנת 2010, נחשפתי לראשונה לעולם המרתק של פוטותרפיה במסגרת סמינר בקיבוצים. שם, לראשונה, גיליתי את כוחם של תצלומים לעורר רגשות, לספר סיפורים ולעורר תהליכי חשיבה עמוקים.
כמתווכת למידה ומאבחנת דידקטית שעבדה עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי, מצאתי עצמי נמשכת שוב ושוב לשימוש בצילום ככלי טיפולי.
גיליתי שהילדים, המתקשים לעיתים קרובות לתקשר מילולית, מוצאים ביטוי עמוק וטבעי יותר דרך תמונות.
התבוננות מעמיקה בתצלומים שצילמו , אפשרה לי לראות את עולמם הפנימי דרך עיניהם, להבין את רגשותיהם, מחשבותיהם וחוויותיהם בצורה עמוקה ומדויקת יותר. גיליתי שפוטותרפיה פותחת צוהר חדש לתקשורת, ומאפשרת יצירת קשר רגשי משמעותי ביני ובין הילדים.
המסע שלי בעולם הפוטותרפיה נמשך עד היום, כשאני מתמחה בעבודה עם נשים מכורות במרכז גמילה מסמים ואלכוהול, וממשיכה ללמוד ולהתפתח בתחום מרתק זה. לאורך השנים, ראיתי כיצד טיפול בצילום משפיע לטובה על ילדים ומבוגרים כאחד, ומסייע להם להתמודד עם קשיים רגשיים, לחזק את דימוי עצמי, ולפתח מודעות עצמית.
בבלוג זה, אשתף אתכם בתובנותיי וניסיוני בתחום הפוטותרפיה. אציג בפניכם את יתרונותיה הרבים של גישה טיפולית זו, אשתף במקרים מרתקים מהטיפול, ואעניק טיפים וכלים ליישום עצמי.
אני מאמינה שפוטותרפיה היא כלי טיפולי בעל פוטנציאל אדיר, מפתיע בעוצמותיו ובאיכויות המרובדות שבו, כלישיכול לשפר משמעותית את איכות חייהם של אנשים רבים.
אני מזמינה אתכם לצאת איתי למסע מרתק בעולם הצילומים, לגלות את כוחן המרפא של תמונות, וללמוד כיצד הן יכולות לתרום לריפוי רגשי וצמיחה אישית.